Time Machine: גיבוי המק שעובד באמת — הכנה, גודל ובדיקת שחזור

Time Machine שומר את המערכת כפי שהיא: קבצים, יישומים, הגדרות — בגרסאות לאחור (שעתיות ליממה האחרונה, יומיות לשבועות, שבועיות מעבר לכך, עד שהדיסק מתמלא והגרסאות הישנות מתפנות אוטומטית). זו בדיוק הסיבה שהוא עדיף על סנכרון: קובץ שנמחק היום ניתן לשחזור מהגרסה של אתמול.

מה הוא לרוב לא כולל: פריטים שהוחרגו במפורש בהגדרותיו, קבצים בנתיבים זמניים מסוימים, ותוכן שמנוהל בידי כלי צד שלישי עם כללי גיבוי משלהם. שווה הצצה אחת לרשימת ההחרגות — להפתעות שם יש כינוי: "חשבתי שזה מגובה".

כלל האצבע המעשי: נפח הגיבוי צריך להיות לפחות פי שניים מהנפח המגובה בפועל. למה? כי Time Machine שומר היסטוריה — וכשהדיסק מתקרב למלאות, הוא מתחיל למחוק גרסאות ישנות בתדירות גבוהה, וההיסטוריה שלכם מתקצרת בדיוק כשהיא הכי שווה. דיסק "בדיוק בגודל המחשב" הוא גיבוי של שבוע, לא של חודשים.

• דיסק מחובר ישירות (USB/Thunderbolt): האמין ביותר — הגיבוי רץ מהר, גם כשהמחשב "רק מחובר" לפרקי זמן קצרים. מושלם לניידים שמחוברים בעמדה.
• גיבוי רשת (ל-NAS או ל-Time Capsule לשעבר): נוח כי הוא שקוף — אבל תלוי ברשת פנויה ובמחשב ער מספיק. גיבוי רשת ש"תמיד באמצע" הוא לרוב סימן שהמחשב נרדם לפני הסיום, או שהרשת עמוסה בשעות הגיבוי.

הפתרון המשולב המקובל: גיבוי קווי תכוף (פעם בשבוע לפחות, בחיבור לעמדה) + גיבוי רשת כשכבת נוחות. ואם יש מקום — עותק שלישי מחוץ לבית סוגר את כלל 3-2-1 במלואו.

תרגיל רבעוני

נכנסים ל-Time Machine מהתפריט

בוחרים קובץ או תיקייה אקראית, גוללים אחורה לתאריך ישן, ומשחזרים — מוודאים שהקובץ נפתח.

בודקים את הגיבוי המלא

אחרי החלפת מחשב או דיסק: שחזור מלא מתוך עוזר ההגירה של macOS מוכיח שהגיבוי שלם — לא רק קבצים בודדים.

מתקנים את מה שנשבר

גיבוי שנכשל באמצע פעמיים רצוף — מטפלים בו מיד: דיסק, חיבור, או הגדרות. גיבוי מתעלם לא מתקן את עצמו.

• דיסק גיבוי שמציג הודעות אתחול חוזרות — מחליפים, לא מאתחלים שוב ושוב עם הגיבוי עליו.
• Time Machine אינו תחליף לארכיון ארוך-טווח של פרויקטים סגורים — בשבילם, עותק נפרד ויציב.
• לפני שדרוג macOS גדול — ודאו שגיבוי טרי רץ בהצלחה. זו בדיוק הנקודה שבה הוא שווה את קיומו.