חיבור שני מסכים: הגדרה נכונה — מהזיהוי ועד סידור החלונות

הסדר שחוסך עשרים דקות

זיהוי

הגדרות → מערכת → תצוגה. אם המסך השני חסר — "זהה" ואז בדיקת הכבל והיציאה (מדריך No Signal מכאן והלאה).

סידור פיזי

גררו את המלבנים בהגדרות כך שיתאימו למציאות על השולחן — מי ימינו של מי, מי גבוה יותר. זה מה שקובע מאיפה העכבר עובר בין המסכים.

רזולוציה לכל מסך

כל מסך מקבל את הרזולוציה הטבעית שלו — תמונה מטושטשת היא כמעט תמיד רזולוציה לא-טבעית.

מצב ומסך ראשי

"הרחבה" לעבודה על שני מסכים, "שכפל" למצגת. והמסך הראשי — זה שמציג את שורת המשימות וההתראות.

• העכבר נתקע בקצה: המסכים מסודרים הפוך בהגדרות. גוררים את המלבנים — דקה.
• תמונה מטושטשת או מתיחה: רזולוציה לא טבעית, או (בחיבור אנלוגי ישן) כיוון אוטומטי. רזולוציה מומלצת — ולא פחות חשוב — קנה מידה (Scale) נפרד לכל מסך.
• מסך 4K ש"זוחל" או לא מגיע ל-60Hz: הכבל או המתאם הם הגבול — לא כל כבל HDMI זהה; ל-4K@60Hz דרוש כבל מהדור המתאים, ודרכי האב/מתאם הזולות הן הנקודה שבה זה נשבר לרוב.

עבודה עם נייד סגור ומסך חיצוני דורשת שניים: הגדרת "פעולה בעת סגירת המכסה" (נשאר דולק), וחיבור למטען — רבים מהניידים מגבילים ביצועים ויציאות תצוגה על סוללה. ושימו לב לקצב: נייד שמחובר דרך האב USB-C עשוי לחלוק את רוחב הפס בין התצוגה לשאר ההתקנים — מסך ש"מהבהב" דרך האב הוא פעמים רבות סיפור של רוחב פס, לא של תקלה.

• דרייבר התצוגה: זיהוי מסתבך אחרי עדכון? גלגול לאחור או התקנה נקייה — מהיצרן.
• שני כרטיסים (נייח): כל המסכים על אותו כרטיס מראש; ערבוב בין יציאות לוח האם לכרטיס גורם ל"מסך לא מזוהה" מדומה.
• והקיצור המציל: Win + P מחליף מצבי תצוגה בלי להיכנס להגדרות — שימושי כשהכול התבלגן.