הזרקת דיו מול לייזר: ההבדלים האמיתיים — והחשבון שרובם מדלגים עליו

• הזרקת דיו: ראש זעיר מתיז טיפות דיו נוזלי על הדף. יתרונה: צבע עשיר וזול על נייר צילום; חולשתה: דיו נוזלי מתייבש כשלא משתמשים — ומחסניות יקרות ליחידת דפוס.
• לייזר: תוף ואבקה (טונר) שנצרבת בחום. יתרונה: מהירות, טקסט חד, ואבקה שלא מתייבשת — גם אם המדפסת שכחה מהעבודה חודש; חולשתה: מחיר קנייה גבוה יותר וצבע בינוני לתמונות.
• המשמעות המעשית: מי שמדפיס פעם בחודש ומוצא את הדיו יבש — חי את חולשת ההזרקה בדיוק. מי שמדפיס תמונות — יתאכזב מהלייזר בדיוק במקום שבו היא חלשה.

מודל העסקים של מדפסות הזרקה זולות ידוע: המדפסת נמכרת כמעט בהפסד, והרווח מגיע מהמחסניות. לכן השאלה הנכונה אינה "כמה עולה המדפסת" אלא "כמה עולה עמוד, וכמה עמודים מדפיסים בחודש" — כפול מספר השנים שהמדפסת אמורה לשרת. חישוב של עשרים דקות לפני הקנייה חוסך מאות שקלים אחר כך.

• "מסמכים, פעם בכמה שבועות": לייזר חד-צבעית פשוטה. אמינה, לא מתייבשת, עלות עמוד נמוכה. הצבע? בשביל עמוד צבעוני נדיר יש בית דפוס בכל פינה.
• "גם תמונות של הילדים": הזרקת דיו עם מחסניות נפרדות (שמחליפים רק מה שנגמר) — עם הבנה שמדפיסים מספיק תדיר כדי שהדיו לא יתייבש.
• "בית + עסק קטן": לייזר צבעונית או רב-תכליתית רצינית — היקרה בקנייה, הזולה לאורך הדרך כשהנפח אמיתי.